שאלות ותשובות

מהו הרקע למפעל האמנה?
מי הגופים העומדים מאחורי מפעל האמנה מאז תחילתו?
מה הם התחומים בהם מטפלת האמנה?
מה השינוי המוצע באמנה ביחס למצב הקיים?
מיהי פרופ' גביזון? מיהו הרב מדן? את מי הם מייצגים?

מהם הערכים והשיקולים שהניעו את מחברי האמנה?
האם ניתן לקבל רק חלק מהסדרי האמנה ולא את כולה?
האם אמנת גביזון-מדן היא הצעת ההסדר היחידה?
מה הייחוד של אמנת גביזון-מדן ביחס להצעות אחרות?
מה נעשה עד כה, על מנת לקדם וליישם את האמנה?
האם האמנה יכולה לשנות את המציאות?
מעונינים להביע תמיכה? רוצים לדעת עוד?

לשאלות ותשובות בנושא הצעת חוק השבת לחצו כאן.
מהו הרקע למפעל האמנה?
לפני קום המדינה ובשנים שלאחר הקמתה, היה הסדר ה"סטטוס קוו" מסגרת מוסכמת ליחסי שומרי המצוות והחופשיים במדינת ישראל. תהליכים מורכבים בחברה הישראלית גרמו לערעור המסגרת המשותפת, להחרפת השסע הפנימי ולהחלשה ניכרת של המנגנונים המוסכמים ליישוב מחלוקות.

רבים וטובים החלו לחוש בצורך לבנות הסכם מסגרת חדש בין פלגי הציבור היהודי בישראל והעשייה בתחום הלכה וגברה לאורך שני העשורים האחרונים.

תחילתה של אמנת גביזון-מדן ביוזמה של ישראל הראל, לשעבר יו"ר מועצת יש"ע, אשר מתוך היכרותו עם פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן, הציע להם את הדרך הייחודית והמקורית של הידברות בשניים ולא בפורום גדול יותר.

מי הגופים העומדים מאחורי מפעל האמנה מאז תחילתו?
האמנה התארחה באכסניות מכובדות רבות לאורך שנות העבודה עליה ולאחר פרסומה: במהלך השנים 2000-2001 נעשתה העבודה על האמנה במסגרת מכון שלום הרטמן ומרכז רבין; בספטמבר 2001 זכו גביזון ומדן בפרס אבי חי לשנת תשס"א על כתיבת האמנה; בינואר 2003 הוצאה האמנה לאור על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן אבי חי.

בקיץ 2003, הקימה קרן אבי חי את המטה ליישום אמנת גביזון-מדן, והחל מקיץ 2005 פועל המטה במסגרת מלי"ץ (מכונים לחינוך יהודי ציוני).

מה הם התחומים בהם מטפלת האמנה?
האמנה עוסקת במגוון תחומים, יותר תחומים מכל אמנה אחרת: שבות, אזרחות, מרשם וגיור; נישואין והתרת נישואין; שבת; מועצות דתיות; כשרות; פתולוגיה והשתלת איברים; קבורה; תפילה ברחבת הכותל; צה"ל; הסדרה משפטית בנושאי דת ומדינה.

מה השינוי המוצע באמנה ביחס למצב הקיים?
אלה הצעותיה המרכזיות של האמנה:

  • עקרון השבות: "בן לעם היהודי" יהיה זכאי לעלות לישראל. "בן לעם היהודי" הוא אחד מאלה: בן לאם או לאב יהודיים, או מי שנתגייר בדרך מוכרת. זו הרחבה ביחס למצב הקיים, מאחר וניתנת זכאות לעלייה גם למי שאינו בהכרח יהודי על-פי ההלכה (אב יהודי, לא רק אם יהודייה). לצד הרחבה זו, האמנה מציעה צמצום: ביטול "סעיף הנכד" בחוק השבות הקיים, המאפשר כיום עלייה לישראל של רבבות שאינם יהודים.
  • אזרחות: זכאי עלייה יקבלו אזרחות לאחר תקופת המתנה בת שלוש עד חמש שנים, לאחר שיצהירו אמונים למדינת ישראל, יפגינו שליטה מסויימת בשפה העברית וידע במורשת ישראל ובתולדות המדינה. השתלבות בחברה כתנאי לקבלת אזרחות אינה נהוגה כיום בישראל, אך מקובלת במדינות רבות בעולם.
  • מרשם התושבים וגיור: המבקש להירשם כיהודי בדתו יצהיר על בסיס יהדותו. יתאפשר רישום גיור על ידי כל הזרמים המוכרים בעם היהודי ובמקביל המרשם יהיה שקוף (בסיס היהדות יצויין בו מפורשות).
  • נישואין והתרת נישואין: משפט המדינה יאפשר נישואין בכל טקס בו יבחרו הצדדים, והמרשם ישקף את סוג הטקס בו בחרו הצדדים. התרת נישואין תיערך בבתי משפט אזרחיים או בבתי דין דתיים. אבל, לצורך נישואין חדשים, לאחר התרת הנישואין הקודמים, על האדם להיות פנוי הן לפי משפט המדינה והן לפי דיני דתו בפרשנותם ההלכתית המחמירה. כיום, נישואין אזרחיים אינם מותרים בישראל.
  • שבת: האמנה מציעה לעגן בחקיקה את ההבחנה בין פעילות תרבות ובידור (שתהיה מותרת גם בשבת) לבין פעילות ייצור ומסחר (שתיאסר בשבת). תותר תחבורה ציבורית במתכונת מיוחדת ומופחתת. מחלוקות בנוגע לפרטי הסדרי השבת יובאו בפני ועדת פישור. כיום, חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העסקת יהודים בשבת, אך הוא אינו מיושם, וזאת למרות פסיקת בג"צ בנושא. החוק אינו מבחין בין תרבות ובידור לייצור ומסחר.
  • הסדרה משפטית: האמנה תעוגן באופן שיקשה על ביצוע שינויים חלקיים וחד צדדיים בהסדריה. לא תוענק לבית המשפט סמכות לבטל חוקים בענייני האמנה. פרשנות האמנה, כל עוד לא מתנהל דיון בבית המשפט, תופקד בידי גוף ציבורי ייצוגי מוסכם, כדי לעודד פרשנות מוסכמת, מבלי להיזקק לפנייה לבית המשפט. כיום, בית המשפט עוסק רבות בענייני דת ומדינה השנויים במחלוקת ציבורית רחבה.

מיהי פרופ' גביזון? מיהו הרב מדן? את מי הם מייצגים?
רות גביזון
היא פרופ' בקתדרה לזכויות האדם ע"ש חיים כהן בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' גביזון הייתה ממייסדי האגודה לזכויות האזרח בישראל ושימשה נשיאת האגודה בשנים 1996-1999.

יעקב מדן משמש כרב מחנך בישיבת הר-עציון ומלמד במכללת יעקב הרצוג באלון שבות. בשנת תש"ס היה הרב מדן חבר הנהלת בית הספר לגיור של ועדת נאמן.

אחת השאלות המרכזיות העולה בנוגע לאמנת גביזון-מדן היא השאלה "את מי הם מייצגים"?
גביזון ומדן, כמובן, אינם "מייצגים" אף אחד. הם לא "נבחרו" והצעותיהם אינן מהוות הסכמה בין המחנות השונים. ההסכמה אליה הגיעו היא הסכמה ביניהם בלבד, אם כי ההצעות גובשו בסיוע קבוצת ביקורת, שהערותיה השפיעו על תוכן ההצעות.

עם זאת, העמדות של גביזון ומדן אינן עמדות שוליים בציבור החילוני ובציבור הדתי. עמדותיהם משקפות ציבורים בלתי מבוטלים ("משקפות" בשונה מ"מייצגות"!). ואכן, מאז פרסום האמנה, זוכים ההסדרים המוצעים בה ועצם רעיון ההידברות, לעניין הולך וגובר ולתמיכה ציבורית רחבה.

מהם הערכים והשיקולים שהניעו את מחברי האמנה?
פרופ' רות גביזון מציינת כי: "במפעל האמנה, אני רוצה להגן על חירותי שלי לקיים את אורחות חיי, מפני שאלה הן אורחות חיי הנבחרות. אבל במקביל אני רוצה להגן גם על עצם הריבוי של אורחות החיים וגם על חירותן הדומה של קבוצות שאורחות חייהן אחרות. הצלחת מפעל האמנה תאפשר לכולנו להיפנות מהמאבק על החירות ונגד הכפייה, אל פיתוח רכיבי 'החיים הטובים' כפי שכל אחד תופס אותם".

הרב יעקב מדן מציין כי: "הסכמה לאומית מחמת רצון טוב ונכונות מרבית לוויתורים מכל צד עשויים לבוא רק אם כל צד יהיה משוכנע שאף חברו לעימות מוותר ככל יכולתו… אמנה אינה הסכם של 'תן וקח'. היא שותפות של אמת, והיא רואה במאחד את העיקר ומחייבת כל צד לתרום ככל שהוא אך יכול ל'קופה' המשותפת".

בדברי הסיכום המשותפים, מציינים גביזון ומדן: "גם בעבר היה צורך באמנה מעין זו, אך עתה בשל המצוקה הקיומית והחשש הגובר והולך שכוחות הפירוד יגברו על אוחזי האינטרס המשותף של הלכידות הפנימית בתוך העם היהודי בכלל ובמדינת ישראל בפרט, הפכה אמנה חברתית חדשה מצורך להכרח, ואפשר שבשלה השעה לנסות להשיג הסכמה רחבה לאמנה, על עיקריה ועקרונותיה".

האם ניתן לקבל רק חלק מהסדרי האמנה ולא את כולה?
חלוקת האמנה לנושאים שונים ממחישה כי כל נושא יכול לעמוד בפני עצמו, ללא תלות בקבלת או דחיית הנושאים האחרים. ניתן לקבל את הצעת האמנה בנושא מסויים, מבלי לקבל את הצעותיה בנושאים אחרים (למשל: לקבל את הצעת האמנה בתחום השבת, אך לא בתחום הנישואין והתרת הנישואין).

אבל, כמובן שלא ניתן לקבל רק חלק מפרטי ההסדר בנושא מסויים, בהיותו "קל", ולדחות חלק מההסדר באותו נושא, בהיותו "קשה" (למשל: לקבל את הצעת האמנה לאפשר פעילות תרבות בשבת, מבלי להפסיק את פעילות המסחר העניפה המתקיימת בשבת).

קבלת חלק מפרטי ההסדר בתחום מסויים, תוך דחיית חלק אחר מפרטי ההסדר באותו תחום, מרוקנת כמובן את האמנה ממשמעותה.

האם אמנת גביזון-מדן היא הצעת ההסדר היחידה?
אמנת גביזון-מדן איננה האמנה היחידה כלל ועיקר. ההחרפה הניכרת בשנים האחרונות ביחסים בין שומרי מצוות וחופשיים הביאה רבים וטובים לעסוק בתחום. דוגמאות בולטות לכך הן אמנת הקיבוץ הדתי ואמנת מימד-ביילין-לובוצקי. בעבר, חיברה פרופ' גביזון עם הרב יואל בן-נון אמנה שעסקה בשבת בלבד. אמנות נוספות נגעו באופן כללי ביחסים בין יהודים בישראל: אמנת שלום בישראל ואמנת כנרת. בקיץ 2004 פורסמה אמנת "שיח אחים", העוסקת במנגנון קבלת ההכרעה בנוגע לעתיד ההתיישבות ביהודה שומרון ועזה.

מעבר לכך, מעת לעת מועלות הצעות חוק העוסקות בענייני דת ומדינה. הדוגמה הבולטת לכך היא הצעת החוק של ח"כ לשעבר נחום לנגנטל. בנוסף, עסקו ועדות רבות בעניינים שונים בהם עוסקת האמנה (ועדת צמרת בעניין כביש בר-אילן, ועדת נאמן בנושא הגיור).

מה הייחוד של אמנת גביזון-מדן ביחס להצעות אחרות?
ייחודה של אמנת גביזון-מדן ביחס לאמנות האחרות הוא במספר מימדים: מימד הזמן, מימד התהליך ומימד התוצר הסופי. גביזון ומדן עסקו בכתיבת האמנה משך כשלוש שנים, זמן ארוך בהרבה ביחס לאמנות אחרות. עבודתם נעשתה בשניים בלבד (ולא בפורומים גדולים) והצעותיהם עברו עיבוד מול קבוצת ביקורת. מבחינת התוצר הסופי, גביזון ומדן לא הסתפקו בהצעות מעשיות בלבד וחיברו דברי הסבר בכל תחום ו"אני מאמין" למפעל כולו.

הצעתם של גביזון מדן נחשבת על-ידי מומחים בתחום הדת והמדינה "האמנה החשובה ביותר והשלמה ביותר… הניסיון המקיף והנועז ביותר" והוגדרה לאחרונה בתקשורת "מעין הסדר קבע, המציע פתרונות מפורטים עד לאחרונת הסוגיות הקשות, מהסוג שהיינו חולמים להשיג עם הפלשתינאים".

מה נעשה עד כה, על מנת לקדם וליישם את הסדרי האמנה? 
באוגוסט 2003, הקימה קרן אבי חי מטה ליישום האמנה, הפועל בסיוע וועדת היגוי הכוללת אישי ציבור מתחומים רבים. החל מקיץ 2005, פועל המטה במסגרת מלי"ץ (מכונים לחינוך יהודי-ציוני). המטה פועל ליישום האמנה במספר מישורים: חקיקתי, ציבורי, מקומי וחינוכי.

מתוך התחומים השונים בהם נוגעת האמנה, מתמקד המטה בשלב זה בקידום הצעת חוק שבת שגובשה בעקבות האמנה.

כפי שציין ד"ר אשר כהן, מומחה לענייני דת ומדינה מאוניברסיטת בר-אילן: "אמנת גביזון-מדן היא האמנה היחידה שסביבה רוחשת פעילות ענפה בניסיון להסדיר את השסע הדתי-חילוני".

האם האמנה יכולה לשנות את המציאות?
האמנה כמובן יכולה ושואפת לשנות את המציאות.

המטה ליישום האמנה פועל מאז פרסומה, על מנת להפוך את הסדריה, או חלקם, למציאות. אישי ציבור רבים שנחשפו למפעל האמנה תומכים בו. יחד עם זאת, יש לזכור כי שינוי מציאות בת עשרות שנים אינו נעשה תוך ימים ספורים וכי "כל מסע גדול מתחיל בצעד קטן אחד"…

מעונינים להביע תמיכה? רוצים לדעת עוד?
נשמח אם תצטרפו לתומכים באמנה על-ידי "הצטרפו אלינו" באתר זה. נשמח גם על תגובות ורעיונות באמצעות "צרו קשר", "פורום" או "הוסף תגובה חדשה" (Talk Back) במאמרים המתאימים.

מצפים להתייחסותכם!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s