התייחסות ציבורית לאמנה

התייחסות ציבורית לאמנה

פרופ' אבי רביצקי:
"אמנת גביזון-מדן היא הניסיון המקיף והחשוב ביותר מאז הקמת המדינה, להגיע להסדר של ענייני דת ומדינה. אם הצעות האמנה יובאו לאישור במשאל עם, אתמוך בהן. אני סבור שרוב בני עמי יתמכו בהן."
(פרופ' אבי רביצקי, המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית, ביום עיון שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה ביוני 2003, לרגל הוצאת האמנה לאור).
ד"ר צבי צמרת:
"[אמנת גביזון-מדן] ללא ספק האמנה החשובה ביותר והשלמה ביותר שהוצעה עד כה, גובשה בעזרת צוות תגובות שהגיב על כל פרק מפרקיה, לפני שסוכמה סופית בידי גביזון ומדן. מדובר בניסיון המקיף והנועז ביותר שנעשה עד כה להגדיר מחדש ובפרטי פרטים את רוב התחומים הנוגעים ביחסי הדת והמדינה בישראל…
[באמנה] הצעות מרחיקות לכת, אשר מצד אחד שומרות על דמותה היהודית של מדינת ישראל, ומצד שני דואגות לחופש המרבי של אזרחיה…
כאמור, אין ספק כי מדובר במסמך יסוד, המציע תשתית חדשה ליחסי חילונים-דתיים בישראל, והוא חשוב ומקיף מאין כמותו."
(ד"ר צבי צמרת הוא מנהל יד בן-צבי, ועמד בראש ועדת צמרת שדנה בעניין כביש בר-אילן בירושלים).
הדברים לקוחים ממאמרו "אמנות חברתיות בין חילונים לדתיים", שהתפרסם בספר "אמנות בישראל – ניסיונות להסדרת יחסי חילונים ודתיים", בהוצאת מועצת יח"ד (תשס"ה).ד"ר אשר כהן:
"אמנת גביזון-מדן שונה לחלוטין מבחינת ההיקף, הפירוט ביחס לרקע ולהסבר של כל אחד מהכותבים בכל נושא, ולבסוף, בהצעות חקיקה מפורטות בכל התחומים.  מאפיינים אלה, פועל יוצא של תהליך רב שנים שאנשים רבים נטלו בו חלק כקבוצת ביקורת, מעמידים את אמנת גביזון-מדן כתופעה ייחודית…
בלי לזלזל בהשקעה הרבה של פעילי האמנות השונות, דומה כי התוצר הסופי של אמנת גביזון-מדן הוא תוצאה של פעילות אינטנסיבית והשקעת משאבים כלכליים ואינטלקטואליים לאורך זמן רב…
אמנת גביזון-מדן היא האמנה היחידה שסביבה רוחשת פעילות ענפה בניסיון להסדיר את השסע הדתי-חילוני…"

(ד"ר אשר כהן הוא מרצה בכיר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן).

הדברים לקוחים ממאמרו "אמנות להסדרת יחסי חילונים ודתיים – ניסיונות הסדרה ציבוריים לנוכח כישלון פוליטי", שהתפרסם בספר "שבת אחים – יחסי חילונים-דתיים: עמדות, הצעות, אמנות (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2005).

פרופ' ידידיה שטרן:

"בארץ הליליפוטים קמו שני גוליברים שהוציאו מתחת לידם מסמך שמראה אפשרות מעשית לקיום משותף – להבדיל מדו-קיום – בין יהדות הלכתית לבין דמוקרטיה יהודית. מסתבר, שכשיש חוט שדרה אפשר להתגמש; כשיש מטרה משותפת אפשר לגלות אומץ לב דתי, תרבותי וחברתי"
(פרופ' ידידיה שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת בר-אילן, בריאיון לאתר NRG, אפריל 2008).

העיתונאי יאיר שלג:

"מסמך ההבנות המפורט ביותר בין דתיים לחילוניים הוא אמנת גביזון-מדן… מעין הסדר קבע, המציע פתרונות מפורטים עד לאחרונת הסוגיות הקשות, מהסוג שהיינו חולמים להשיג עם הפלשתינאים…"
(יאיר שלג, "הארץ", 8 בנובמבר 2004).

נתן שרנסקי:
"לפני ארבע שנים הייתי שר הפנים לתקופה יחסית קצרה – שנה אחת. אני חייב להגיד שזו הייתה שנה די "מטורפת", עם לחץ בלתי רגיל מכל הכיוונים. מעט שעות של נחת היו לי כאשר הוזמנתי לשבת בוועדה של פרופ' גביזון והרב מדן, לשמוע ולהשתתף בדיוניהם. אני זוכר איך הם היו מופתעים מכך ששר הפנים יושב איתם שעות – איזה כבוד, איזו תשומת לב. ואני אמרתי להם את האמת: שבמשרד הפנים דנים על אותם נושאים בדיוק, אבל בצעקות, מתוך דרישות ומתוך טענות כמו "זה הרגע שצריך להעביר את חוק ההמרה בכנסת, וזה הרגע שאפשר לפנות לבית משפט נגד החרדים, וזה הרגע שאפשר לנצח אחת ולתמיד, לשנות את חוק השבות ולפתור סוף סוף את הבעיה". אך התחושה שלי הייתה שאם חלילה מישהו ינצח עכשיו, כולנו נפסיד ובגדול…"
(הדברים נאמרו ע"י נתן שרנסקי כאשר כיהן כשר לענייני תפוצות, חברה וירושלים, במהלך "כנס האמנות" שקיימה מועצת יח"ד בבית הנשיא, 3 בנובמבר 2004).

טובה אילן:

"אמנת גביזון-מדן… היא הכי נועזת ומציעה את הפתרונות הרחבים ביותר והרציניים ביותר מכל האמנות שקדמו לה."
(הדברים נאמרו ע"י טובה אילן, חברת מועצת יח"ד ונשיאת מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, במהלך "כנס האמנות", 3 בנובמבר 2004).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s