אודות האמנה

כתיבת האמנה: רקע ומטרות

לפני קום המדינה ובשנים שלאחר הקמתה, שימש הסדר ה"סטטוס קוו" מסגרת מוסכמת ליחסי שומרי המצוות והחופשיים במדינת ישראל. תהליכים מורכבים בחברה הישראלית, שינויים ביחסים בינה ובין הפזורה היהודית ושינויים בחברה המערבית כולה, גרמו לערעור המסגרת המשותפת, להחרפת השסע הפנימי ולהחלשה ניכרת של המנגנונים המוסכמים ליישוב מחלוקות.

האמנה המוצעת נובעת מתחושה הולכת וגוברת של אנשים רבים, מכל חלקי הציבור בישראל, שקיים צורך בהסכם מסגרת חדש בין יהודים בישראל הנושאי דת ומדינה. בבסיס האמנה עומדת ההכרה בחשיבות של יצירת תשתית להסכמה בין חלקי החברה היהודית, תוך מציאת דרך מעשית משותפת וקיבועה בחוק.

בעבר היו לא מעט ניסיונות לעסוק בנושאים אלה.  ישראל הראל, לשעבר יו"ר מועצת יש"ע, יזם את ההידברות בין פרופ' רות גביזון לרב יעקב מדן, והציע להם את הדרך הייחודית והמקורית של הידברות בשניים ולא בפורום גדול יותר.

ייחודה של אמנת גביזון-מדן

אמנת גביזון-מדן ייחודית במספר מימדים, ביחס לאמנות אחרות.

מימד הזמן: גביזון ומדן שקדו משך כשלוש שנים על חיבור האמנה, מאז קיץ 1999 ועד קיץ 2002.  (תחילת העבודה נעשתה במכון הרטמן, והמשכה במרכז רבין).  מדובר בתקופה ארוכה בהרבה מתקופת העבודה שהוקדשה לאמנות אחרות. השניים ניהלו זה עם זה דיאלוג עמוק ונוקב על מכלול הסוגיות השנויות במחלוקת בין הקבוצות המרכזיות בציבוריות הישראלית (אלה אליהן הם משתייכים, וקבוצות אחרות).

מימד התהליך: קיים שוני ניכר בתהליך שעברו גביזון ומדן, ביחס לקבוצות מקבילות אחרות שעסקו במתחים בין יהודים בנושאי דת ומדינה.  הקבוצות האחרות ישבו בפורומים רחבים, בשעה שגביזון ומדן ישבו בשניים. הסכמה רחבה אמנם מחייבת  השתתפות של מגזרים וקבוצות רבות, אך החיסרון המרכזי של פורומים רחבים הוא נטייתם להתיישר אל הקיצון ובכך לסכל הסכמות כלשהן, או הצעתם של "פתרונות" עמומים, שאינם מהווים הסדרה משמעותית של התחומים. "פתרונות" כאלו עלולים להביא לתחושת הישג והסכמה בשל עקיפת הנקודות הכואבות בטווח הקצר, ולסיכון יציבות ההסדר כולו בטווח הבינוני והארוך.

העבודה בשניים אפשרה לגביזון ולמדן להגיע להסכמות מרחיקות לכת ואמיצות בכל הנושאים השנויים במחלוקת. הצעותיהם מוצעות ברמה של הסדרים מפורטים למדי.  על החיסרון של "היעדר ייצוג" לקבוצות אחרות, חיפו מחברי האמנה במידת מה, בשנה הראשונה לעבודתם,  באמצעות הבאת פרטי ההסכמות בפני קבוצת ביקורת של אנשי ציבור, מכל המחנות הרלבנטיים, לצורך קבלת היזון חוזר. חלק מהשגות קבוצת הביקורת שולבו בנוסח האמנה.  מטרת העבודה היתה להציע הסכמה של גביזון ומדן עצמם לדיון ציבורי רחב יותר בהמשך הדרך.  לכן מוצגת האמנה כתשתית להסכמה ולא כהצעה סופית ומחייבת.

מימד התוצר הסופי: בשונה מאמנות אחרות, הכוללות הצעות הסדר מעשיות בלבד – ללא כל טקסט נלווה, חיברו גביזון ומדן הקדמות אישיות מפורטות, המהוות למעשה "אני מאמין" שלהם למפעל כולו. בנוסף להקדמות האישיות הכלליות, מובאים דברי הסבר מפורטים ונפרדים להצעות המעשיות. ההפרדה בין ההצעה המשותפת לבין דברי ההסבר האוטונומיים, ממחישה כי אין בכוונת המחברים להביא לכלל אחידות מחשבתית של הציבור היהודי בישראל. חייב אמנם להיות חוק משותף אחד לכולנו, אבל עולם הערכים ואורחות החיים של כל קבוצה וקבוצה יישארו שונים ומגוונים.  ההפרדה בדברי ההסבר מבטאת גם את העובדה שגביזון ומדן מבינים כי חלק מעומק המחלוקת אינו רק לגבי ההסדרים עצמם אלא גם לגבי הנחות יסוד שונות ואולי אף מנוגדות, המתבטאות גם בשפה ובמערכת מושגים שונה.  גביזון ומדן בחרו להסכים על מנגנוני קבלת ההחלטות ולהדגיש את הצורך להימנע מהכרעה שיפוטית מחייבת בעניינים של השקפות ודעות, בצד הסכמה על מסגרת משותפת לחיים בצוותא, שתאפשר שיתוף פעולה בונה לקידום החיים המשותפים.

 לחצו כאן להרחבה:

הרקע לכתיבת האמנה

רוח האמנה

תמצית ההצעות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s