מחשבות בנושא בג"צ הגיור

טוב היה עושה בג"צ אם היה קובע שחוק השבות אינו חל כלל על מי שכבר נמצא בישראל. מטרתו היא עידוד עלייה לארץ, לא שינוי המעמד האזרחי של מי שכבר יושב בה. במקום זה הוא החיל את קביעתו הדרמטית שגיור בארץ אינו חייב להיות רק ממלכתי דווקא על הקשרי שבות! 

אני חוששת שלא יהיה קל לחוקק שינוי בחוק השבות. אבל לא בהכרח צריך. בעניין סטמקה בג"צ אישר – מטעם דומה – ביטול הכלל שיהודי החי בארץ זכאי לאזרח מכוח שבות את בן זוגו הלא יהודי. והביטול נעשה בדרך של שינוי הפרקטיקה של המדינה לעניין זה. המדינה מוזמנת להתקין בדחיפות תקנה מתאימה. לתשומת לבו של היועץ המשפטי לממשלה. עוד לפני שיתחיל הוויכוח סביב העתירות של הזרמים הלא אורתודוקסיים. הדיון אז יהיה נקי יותר, אבל אולי גם לא יהיה מונח לפתחו של בית המשפט דווקא. כמו שנכון ממילא לסוג כזה של דיונים.

שאלת "מיהו יהודי" ו"מהי יהדות" ומי יחליט על תשובות לשאלות האלה מלוות את מדינת ישראל מאז הקמתה. 

יש לה שלושה הקשרים מרכזיים: שבות, רישום, נישואין וגירושין. 

לעיון קצר ראו הדיון בעמ' 118 ואילך של ספרי "עיגון חוקתי לחזון המדינה?" http://www.gavison.com/#!untitled/cu6k/550db75a0cf2b6ff379da49b

אין מחלוקת כי לצורך נישואין וגירושין הקביעה היא בידי בתי הדין הרבניים. אלה נשלטים כיום על ידי תפיסות מחמירות של "יהודי" ושל גיור. בצד ניסיונות לשנות את המצב המשפטי, המציאות היא של חלופות נישואין פרטיות מגוונות שיותר ויותר ישראלים בוחרים בהן.

בשנת 1970 – אחרי פסק דין בנימין שליט – חוק השבות תוקן כך שהגדיר "יהודי" לצורך חוק השבות וחוק המרשם גם יחד כ"מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר ואינו בן דת אחרת". והרחיב את זכאות העלייה גם לבני משפחה של יהודי עד דור שלישי.

פסק הדין קבע כי "שהתגייר" בארץ בהקשר עתירות למתן מעמד על פי חוק השבות אינו חייב להיות רק בגיור הממלכתי. מנימוקי פסק הדין קשה לראות איך ניתן לא להחיל אותו על גיורים לא אורתודוקסיים הנערכים בקהילה מוכרת. 

פסק הדין אינו עוסק בשאלה הכללית של מיהו יהודי ומהי יהדות ומה הוא גיור – שנראה לי שממילא אינן שפיטות – אלא בהגדרות לצורך חוק השבות, שמקנה זכות עלייה והתאזרחות אוטומטית בישראל לכל יהודי (ואף לבני משפחתו).

לכן, פסק הדין הזה – בצירוף עם הוראות חוק השבות – עלול לפתוח צינור רחב ביותר להגירה לישראל של מי שיציגו גיור ליהדות מבית דין של קהילה מוכרת. ושל בני משפחותיהם. למרות זאת, הדיון בפסק הדין הוא כאילו עקרוני ומהותני, וכלל אינו מעלה את השאלה של ההיקף המספרי האפשרי של התופעה. מי שמוכן לשלם אלפי דולרים למבריחי גבול לא יהסס לשלם סכומים ניכרים לצורך גיור. אני בטוחה שרוב המגיירים הם רבנים מצפוניים, אבל לא צריך לשים מכשול לפני עיוור.

וועדת נאמן נועדה לתת מענה ללא יהודים על פי ההלכה שהם כבר תושבי הארץ ואזרחיה, רובם כי עלו על פי חוק השבות המורחב. המגיירים הלא אורתודוקסים עד עתה קיבלו על עצמם לגייר רק תושבי קבע או אזרחים. בית המשפט כאן דורש רק כי המתגייר ישהה בישראל כדין. אבל גם תיירים ועובדים זרים וסטודנטים זרים שוהים בישראל כדין? וגם חלק ממבקשי המקלט שמקבלים אשרות זמניות? . 

מדינת ישראל אינה צריכה ואינה יכולה להכריע בשאלה "מיהו יהודי" בצורה כללית ומופשטת. היא חייבת לתת קנה מידה אופרטיבי לשאלה מי זכאי להיכנס אליה ולהתאזרח בה בשל יהדותו או זיקתו לקולקטיב היהודי. 

לפני הקמת המדינה, הזיקה הזו לא היתה צריכה להיות חזקה מאוד לפני הכניסה או ההשתקעות שכן חיים בישראל או זהות יהודית לא היו דבר שאנשים בחרו בו בלי קשר לרצון לחיות במדינה היהודית. זכינו והיום זה אינו המצב. לכן ישראל אינה צריכה לאפשר הגירה על פי חוק השבות למי שאינו עולה לישראל על מנת להשתקע בה כיהודי. כמו שהמלצנו בגביזון מדן, https://gavison-medan.co.il/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8/

חוקי המדינה באמת לא צריכים להפלות בין צורות של גיור. כולן תהיינה שוות בפני חוקי המדינה. אף אחת מהן לא תזכה בזכויות על פי חוק השבות את מי שלא היה יהודי כאשר נכנס למדינה. פשוט. ונכון.

את השאלה המהותנית "מיהו יהודי" נשאיר לדת, להיסטוריה, לסוציולוגיה ולפסיכולוגיה של אנשים וקבוצות. כמו שצריך ממילא וכמו שהיה ברוב ההיסטוריה שלנו.

הצטרפו לדיון

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s