אמנת מימד-לובוצקי-ביילין

אמנה חדשה בנושא דת ומדינה

1. מבוא

1.1.    מדינת ישראל חוגגת השנה יובל שנים. למדינה הישגים כבירים בכל תחומי החיים, בהגנה על קיומנו ובשמירת הביטחון, בקליטת העלייה, בהקמת התשתיות הכלכליות, התעשייתיות, האקדמיות והמדעיות. מאליו מובן, כי דור המייסדים והממשיכים הותירו לדורות הבאים משימות רבות נוספות, משימות שעיקרן הוא בתחומי החברה ואיכות החיים האנושית של ישראל במאה הבאה. המתחים הגוברים בין דתיים לחילוניים מאיימים לפגוע פגיעה של ממש ביכולת שלנו לקיים מסגרת חיים משותפת המבוססת על רבגוניות וכבוד. בחוגים רבים ונרחבים הולכת ורווחת ההכרה כי יש לצאת לדרך חדשה בכל הקשור למערכת היחסים בין דת למדינה, דרך אשר תגשים את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, כל זאת תוך התחשבות בתנאים ובנסיבות המיוחדות של המדינה. מדינה שהיא מדינת העם היהודי, מדינה יהודית ודמוקרטית אשר חלק נכבד מאזרחיה נמנה עם דתות ומיעוטים אשר אינם יהודיים, מדינה אשר אזרחיה היהודים הינם דתיים, שומרי מסורת וחילונים, והיא בעלת תחושת אחריות ומשמעות לעם היהודי בתפוצות.

1.2.    אי-נחת מעקרון הסטטוס קוו, עקרון המייצג מצב קבוע של דחייה והעדר פתרון לקונפליקטים השונים הנוצרים באופן דינמי, היא המכנה המשותף המרכזי שלו שותף ציבור רחב מכל המחנות. מן הע?בר האחד קיימת תחושה שכתוצאה מלחצים וסיכומים פוליטיים חל כרסום גובר באופיה? הדמוקרטי והפלורליסטי של החברה בישראל. מן הע?בר השני רווחת הדעה כי חל פיחות זוחל ומתמשך באופיה? היהודי של מדינת ישראל, והיא עלולה להיות לחברה שבה התרבות היהודית מאבדת ממרכזיותה.

1.3.    דחיפות מיוחדת לצורך במציאת פתרונות נובעת ממספרם הגדול של אזרחים אשר אינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה בקרב העולים החדשים וההכרח לתת מענה לבעיות העולות מעובדה זו.

1.4.    על כן חברנו יחד כדי להציג בפני הציבור הישראלי אמנה חדשה ליחסים בין דתיים לחילונים, המבוססת על חיזוק הזהות היהודית באמצעים חינוכיים במקום בחקיקה כפייתית. אנו מודעים לצורך הדוחק למצוא פתרונות מעשיים בתחומי חיים רבים, תוך חיזוק אופיה? הציוני, היהודי והדמוקרטי של המדינה, ותוך מציאת דרכים מוסכמות לפתרון בעיות בין חלקי הציבור השונים בחברה הישראלית. יודגש כי אין באמנה זו הסכמה אידיאולוגית בין הצדדים, וכי הפשרות המוצגות בה אין בהן כדי להתיר מחד גיסא עבירה על דברי תורה, או מאידך גיסא הסכמה עם הגבלת חירות הפרט מטעמי דת.

2.   חינוך ותרבות

2.1.    מערכת החינוך תירתם למאמץ ממשי להגברת תודעת התרבות היהודית והדמוקרטיה, תוך הבטחת מכנה משותף מוגדר ומחייב בתחום היהודי ובתחום הדמוקרטי בכל מערכות החינוך המתוקצבות בידי המדינה.

2.2.     מערכת החינוך תחייב לימודי מורשת ישראל, ובכלל זה תורה שבכתב ובעל פה, במסגרת מערכות החינוך על כל זרמיהן. תוכנית לימודים מיוחדת בנושא הדמוקרטיה וזכויות האדם תילמד גם היא בכל זרמי החינוך.

2.3.    תוקם רשות ממלכתית לקידום החינוך והתרבות היהודית מתוך מטרה לפעול בכל מערכות החינוך במדינת ישראל. הרשות הממלכתית תכלול אנשי חינוך ורוח מהמגזרים השונים, שעניינם יהיה לעודד את ביטויי התרבות היהודית, לגווניה השונים, בחיי הרוח והחברה בישראל. הרשות תוקם עם זיקה למוסד נשיא המדינה, על מנת לבטא את היותה ממלכתית, א-פוליטית ובלתי תלויה.

2.4.     הרשות תעודד פיתוח יצירה ותרבות יהודית בתחומי הספרות, התיאטרון, הקולנוע וכדומה.

2.5.   במגמה לצמצם את הקיטוב בחברה, תראה מערכת החינוך כמטרה מרכזית עידוד יוזמות לקירוב מערכות החינוך באמצעות פעילות רצופה ומתמשכת של מסגרות חינוכיות, שיעורים ומפגשים משותפים בנושאים שונים בין בתי ספר דתיים וחילוניים.

2.6.    פעילות נוספת של הרשות תכו?ון לטיפול בענייני העם היהודי בתפוצות. הרשות תשקוד על פיתוחו וחיזוקו של הקשר בין המדינה לבין יהדות העולם על כל רבדיה. דגש מיוחד יושם על יוזמות משותפות לדור הצעיר בארץ ולחברה היהודית הצעירה בתפוצות, ועל מאבק בהתבוללות.

2.7.   תוקם מועצה להשכלה תורנית גבוהה, שתתקצב את הישיבות ומוסדות ההשכלה התורניים בדומה לתקציב ההשכלה הגבוהה בישראל.

3. אישות

3.1.    חובתה של מדינת ישראל כמדינה מודרנית להעניק לכל אזרח את זכות היסוד להקמת בית ומשפחה. זהו גם ערך יהודי בסיסי.

3.2.   במיוחד לאור האמור בסעיף 3.1, יש לגשר בין זכויות היסוד האזרחיות למערכת הנורמטיבית של מורשת ישראל, ולתת בהקדם פתרון לרצון ולצורך להקמת משפחה של זוגות שנבצר מהם להינשא באמצעות המסגרות הקיימות כיום. לכן מוצע להקים מערכת מקבילה למערכת הקיימת היום לרישום "זוגיות". במערכת זו יוכלו זוגות להירשם לצורך הכרתם כזוג וכמשפחה. לצורך פירוק הזוגיות במסלול זה יהיה צורך לקבל אישור מבית משפט לענייני משפחה.

3.3.    מי שבחר להקים תא משפחתי באמצעות מסלול אחד יהיה חייב גם, בעת הצורך, לפרקו במסלול שבחר.

3.4.    משרד הפנים יקים מנגנון מיוחד לתיאום ובקרה בין שני המסלולים ולפתרון בעיות מיוחדות.

4. שבת ומועדי ישראל

4.1.    מתוך עמדה יהודית המכירה בחשיבות יום השבת המשמש כיום מנוחה ושביתה מעבודה כעמוד תווך במסורת היהודית, ומתוך עמדה תרבותית וחברתית המכירה בחשיבותו של יום מנוחה משותף לכלל החברה ולמשפחה, תישמר השבת כיום המנוחה הכללי בישראל.

4.2.    לא תיפגע זכותו של אדם לעבודה כתוצאה מדרישות ביחסי עבודה לחלל שבת או מועד בניגוד לאמונתו. תעודד הפעילות הנעשית במכונים מיוחדים שמטרתם למצוא פתרונות לשמירת שבת.

4.3.    תאופשר בשבת פעילות תרבות, נופש ובילוי, כולל בתי שעשועים, אתרי בילוי, מתקני נופש, ספורט וכדומה, הכל בהתחשב ברצונם של תושבי המקום.

4.4.    כל פעילות יצרנית, עסקית ומסחרית אחרת תושבת במהלך השבת. עבודה בשבת תתקיים רק כאשר ורק במידה שהיא הכרחית לצורך שמירה על החיים, הביטחון או הבריאות, לתחזוק או לתפעול של מערכות חיוניות הפועלות באופן רציף, או על מנת לספק את צורכי היסוד של פעילות התרבות והנופש המוזכרת לעיל.

4.5.   תאופשר בשבת תחבורה בשירות הציבור, במסגרת שתוגבל בהסדרים שייקבעו ברשויות המקומיות על פי הצרכים ואופי האוכלוסייה באזור. ההסדרים השונים המתייחסים לתחבורה ציבורית יתייחסו להיקף ולסוג כלי הרכב שבהם ייעשה שימוש, וייקבעו על בסיס איזון אינטרסים עם כלל הציבור.

5. שירותי דת מקומיים

5.1.    מדינת ישראל תבטיח מתן שירותי דת מקומיים בהתאם ל"סל שירותי דת" שיעוגן בחוק על פי המלצת מועצה ציבורית מיוחדת.

5.2.    לצורך הבטחת מתן שירותי הדת יוקמו מחלקות דת ברמה המוניציפלית (בדומה למחלקות חינוך או מחלקות אחרות הקיימות כיום ברשויות מקומיות). מחלקות הדת, אשר יחליפו את המועצות הדתיות הקיימות היום, יתפקדו כחלק ממערך השירותים המקומיים הניתנים לאזרחים, ויבטיחו את אספקת שירותי הדת השונים כמוגדר בסל שירותי הדת.

6. רבנות ראשית ומקומית

6.1.    בשלה השעה להביא לידי ביטוי את תהליך מיזוג הגלויות ולהפסיק את שיטת מינוי הרבנים על בסיס עדתי כפול.

6.2.     מוסד הרבנות ייתן דגש בפעילותו לאתגרים המיוחדים שנוצרו בדורות האחרונים לאור הקמת המדינה היהודית.

6.3.     מוסד הרבנות הראשית יאוחד תחת הנהגתו של רב ראשי אחד, ובמועצת הרבנות הראשית יכהנו רבנים מכל עדות ישראל.

6.4.    רשות מקומית תוכל לבחור ברב ראשי אחד ליישוב. מועמד שנבחר ישמש בכהונתו תקופה קצובה, אשר בסיומה יוכל להעמיד את עצמו לבחירה לתקופה נוספת.

7. קבורה

7.1.     יובטח מימושו של חוק "הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו – 1996", הקובע כי אדם זכאי להיקבר על פי השקפתו.

7.2.     בבתי הקברות בארץ יוקצו חלקות לקבורה אזרחית, בהתאם לדרישה לכך בציבור.

7.3.     בהתאם לאמור בחוק, יוקמו תאגידים מוכרים שייתנו שירותי קבורה ולוויה בהתאם לבחירת הנפטר.

7.4.     בתי הקברות, תפעולם ואחזקתם, יהיו מוטלים על אחריות הרשות המקומית שבשטחה הם נמצאים.

8. ארכיאולוגיה

8.1.     חשיבות מיוחדת יש לפעולות המקדמות את המחקר המדעי והארכיאולוגי, וזאת תוך הקפדה על שמירת כבוד המת.

8.2.     מועצת יח"ד תמנה גוף שיורכב מאנשי מקצוע ופוסקי הלכה שיכריעו בשאלות השנויות במחלוקת.

9. גיור

9.1.     כמו לכל מדינה בעולם, למדינת ישראל הזכות לקבוע מי יהיו אזרחיה. לעומת זאת, "גיור" הוא מושג הלכתי.

9.2.     על מדינת ישראל להושיט יד לתושביה ואזרחיה המבקשים להתגייר, על ידי קביעת הסדרים ותהליכים לגיור שהם תקינים, יעילים ונגישים.

9.3.     ימומשו העקרונות שבאו לידי ביטוי בדו"ח ועדת נאמן.

9.4.     יוקמו מערכות התומכות ב"קליטה הרוחנית" של המתגיירים בקהילות השונות שבהן מתגוררים המתגיירים.

10. מערכת המשפט ובתי הדין הרבניים

10.1.     מתוך הכרתנו בחשיבותם של עקרונות הצדק, היושר, החירות והשלום שבמורשת ישראל ומתוך רצון להפנים עקרונות אלה אל תוך מערכת המשפט, תעודד ההתייחסות של קהילת המשפט והמחוקקים למשפט העברי.

10.2.     בתי הדין הרבניים יפעלו באופן אוטונומי במסגרת משרד המשפטים בדומה לבתי המשפט האזרחיים.

10.3.  לבתי הדין הרבנים ימונו תלמידי חכמים המעורבים בדעת עם הבריות ומעורים בעולם מושגים רחב ככל האפשר.

11. חוק שירות ממלכתי

11.1.     מתוך המחויבות של האזרח למדינה ולחברה, אנחנו רואים חשיבות בחקיקתו של חוק שירות ממלכתי, צבאי ואזרחי.

11.2.     מתוך ראיית לימוד תורה כערך לחברה הישראלית, תאפשר מערכת הביטחון לשלב לימוד תורה עם שירות ממלכתי וזאת מתוך מגוון אפשרויות, כגון: ישיבות הסדר, שירות במהלך חופשת "בין הזמנים" למי ש"תורתו אומנותו", ומדרשות המשלבות שירות צבאי עם לימוד מורשת ישראל לציבור החילוני.

12. המשך הידברות – מועצת "יחד"

12.1.    תוקם מועצה ציבורית, "מועצת יחד", שתהווה מסגרת הידברות קבועה בין המגזרים בעם היהודי במגמה ליישב מחלוקות עקרוניות ומקומיות בדרך של הסכמה. כל זאת על מנת לבנות בהדרגה יחסים של כבוד והבנה.

12.2.   חותמי אמנה זו לוקחים על עצמם להמשיך בהידברות קבועה שמטרתה יישוב מחלוקות וגישור על פערים, וימשיכו בניסוח פתרונות לבעיות שיתעוררו בעתיד.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s