אמנת כנרת

מתוך מחויבות לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, ומתוך תחושת אחריות ודאגה עמוקה לעתידה של ישראל ולדמותה של החברה בישראל, התכנסנו אנו, אזרחים ישראלים בני העם היהודי, וברוח מגילת העצמאות אימצנו אמנה זו.

1. מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי

  • במשך יותר מ-1,800 שנים היה העם היהודי חסר בית. באינספור ארצות ובאינספור מצבים היסטוריים הוא נרדף עד צוואר. במאה העשרים, בהיותו בגולה, הומטה על העם היהודי קטסטרופה היסטורית שכמוה לא ידע שום עם אחר – השואה.

אנו מאמינים שיש הכרח קיומי עליון והצדקה מוסרית מלאה לכך שלעם היהודי יהיה בית לאומי משלו, הוא מדינת ישראל.

  • לאורך כל תולדותיו שמר העם היהודי על קשר עמוק ורציף עם ארצו. הכיסופים לארץ ישראל ולירושלים עמדו במרכז חייו הרוחניים, התרבותיים והלאומיים. דבקותו של עם ישראל במורשתו, בתורתו, בלשונו ובארצו היא תופעה אנושית והיסטורית שמעטות כמוה בתולדות העמים. דבקות זו הולידה את הציונות, כינסה מחדש את העם בארצו, הביאה להקמת מדינת ישראל ולכינון ירושלים כבירתה.

אנו קובעים שזכותו של העם היהודי לחיות חיים ריבוניים בארץ ישראל היא זכות מוצקה שאין לערער עליה. מדינת ישראל מממשת בארץ ישראל את זכותו של עם ישראל לחיים, לריבונות ולחירות.

  • ישראל היא ביתו הלאומי, משכנו הרוחני ומסד חירותו של העם היהודי.

2.  מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית

  • על פי הכרזת העצמאות שלה, מדינת ישראל מושתתת על עקרונות החירות, הצדק והשלום. ישראל מחויבת לקיומו של שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה בלי הבדל דת, מוצא ומין. ישראל מחויבת לחופש דת ומצפון, לשון, חינוך ותרבות.
  • על פי חוקי היסוד וערכי היסוד שלה, מדינת ישראל מאמינה בכבוד האדם וחירותו, ומחויבת להגנה על זכויות האדם והאזרח. כל בני האדם נבראו בצלם אלוהים.
  • כל אזרחית וכל אזרח בישראל שווים לכל האחרים. כל אזרחית וכל אזרח בישראל הם בני חורין.
  • מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית אשר מקבלת עליה את הכרעות הרוב ומכבדת את זכויות המיעוט. כל אזרחי ישראל שותפים מלאים ושווים בעיצוב דמותה ודרכה.

3. מדינת ישראל היא מדינה יהודית

  • באשר היא מדינה יהודית, ישראל מגשימה את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. בתוקף ערכיה, מדינת ישראל מחויבת להמשך קיומו של העם היהודי ולזכותו לעמוד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.
  • אופיה היהודי של מדינת ישראל בא לידי ביטוי במחויבות עמוקה להיסטוריה היהודית ולתרבות ישראל; בקשר עם יהודי התפוצות, בחוק השבות, בעידוד עלייה ובקליטתה; ביצירה הישראלית ובשפה העברית שהיא שפת המדינה העיקרית; בחגים ובימי המנוחה הרשמיים של המדינה, בסמליה ובהמנונה?; בתרבות העברית בעלת השורשים היהודיים ובמוסדות המקדמים אותה; ובמערכת החינוך העברית שתפקידה לטפח, לצד השכלה כללית ומדעית וערכים כלל אנושיים, ולצד הנאמנות למדינה והאהבה לארץ ולנופיה, את זיקתם של התלמידים לעם היהודי, למורשת ישראל ולספר הספרים.
  • למדינת ישראל עניין קיומי בחיזוקה של יהדות התפוצות ובהידוק הקשרים עמה. ישראל תסייע לחינוך היהודי בכל מקום ומקום ותיחלץ לעזרת יהודים הנמצאים במצוקה בשל יהדותם. יהודי ישראל ויהודי התפוצות ער?בים אלה לאלה.

4.  מדינת ישראל היא מדינה יהודית-דמוקרטית

  • בתוקף זכותו ההיסטורית של העם היהודי, ובהתאם להחלטות האו"ם, מדינת ישראל היא מדינה יהודית. על פי עקרונות היסוד המכוננים שלה, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. אין סתירה בין היותה של מדינת ישראל יהודית לבין היותה דמוקרטית.  קיומה של מדינה יהודית אינו מנוגד לערכי הדמוקרטיה ואין בו כדי לפגוע בעקרון החירות ובעקרון השוויון האזרחי.
  • על מנת להבטיח את המשך קיומה של ישראל יהודית-דמוקרטית יש להמשיך ולקיים בה רוב יהודי ניכר. רוב זה יישמר אך ורק באמצעים מוסריים.
  •  על מדינת ישראל להביא לידי ביטוי את תחושת הקירבה בין בני העם היהודי לבין בני כל קבוצה לאומית ודתית אחרת, אשר רואים את עצמם כשותפים מלאים בבניית המדינה ובהגנה עליה.

5.  מדינת ישראל מכבדת את זכויות המיעוט הערבי

  • למדינת ישראל חובה לנהוג בכל אזרחיה באורח שוויוני וללא משוא פנים.
  • בתחומים שבהם סובלים אזרחים ישראלים שאינם יהודים מקיפוח ומהזנחה, יש לפעול באופן נחרץ ומיידי להגשים את עקרון השוויון האזרחי הלכה למעשה.
  • ישראל תקיים את זכותו של המיעוט הערבי לשמור על זהותו הלשונית, התרבותית והלאומית.
  • ההיסטוריה היהודית והמסורת היהודית לימדו אותנו את משמעויותיה החמורות של אפליה כלפי מיעוטים. ישראל אינה יכולה להתעלם מלקח זה. אופיה? היהודי של מדינת ישראל לא ישמש עילה לאפליה בין אזרח לאזרח.

6.  מדינת ישראל היא מדינה שוחרת שלום

  • מיום הקמתה נתונה ישראל בסכסוך דמים. במשך כל שנות קיומה מלווים אותה המאבק, השכול והאובדן. למרות זאת, במשך כל שנות הסכסוך, לא איבדה ישראל את אמונתה בשלום ואת תקוותה לשלום.
  • לישראל שמורה זכות ההגנה העצמית. יש לוודא כי זכות זו תישמר וכי ישראל תקיים דרך קבע את יכולתה להגן על קיומה.
  •  מדינת ישראל מודעת לאופיו הטרגי של הסכסוך שבו היא נתונה. היא מבקשת לסיים אותו ולהקל את סבלם של כל קורבנותיו. ישראל מושיטה יד אל שכניה ומבקשת לכונן במזרח התיכון שלום בר-קיימא.
  • ישראל מוכנה להכיר בזכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני השכן, ובלבד שיכיר בזכויותיו הלגיטימיות של העם היהודי. ישראל אינה מבקשת לשלוט בעם אחר, אך עומדת על כך ששום עם ומדינה לא ינסו להביא להכחדתה כמדינה יהודית. ישראל רואה בעקרון ההגדרה העצמית וביטויו במסגרת מדינות לאום, כמו גם בנכונות לוויתורים משני הצדדים, מסד לפתרון הסכסוך.

7.  מדינת ישראל היא מדינה רבת-פנים

  • אל מדינת ישראל נקבצו ובאו כלל שבטי ישראל בני קהילות רבות, אשר יחד עם תושבי הארץ, יהודים ולא יהודים, יצרו בה חברה רבת-פנים.
  • הפסיפס האנושי והתרבותי הישראלי עשיר וייחודי. מתוך הערכה לתרומה של מגוון הקהילות השונות להקמתה ולביסוסה של המדינה, ומתוך כבוד לכל תרבות ותרבות ולכל יחיד ויחיד, על ישראל לטפח ולשמר את קשת המסורות הקיימות בה.
  • על מדינת ישראל לשמור על ליבה משותפת מזה ועל חופש תרבותי וקהילתי מזה. על ישראל ליצור סביבה אנושית סובלנית אשר תאפשר לכל קבוצת זהות להפיק מתוכה את מיטבה, ותאפשר לכל הקבוצות גם יחד לחיות זו עם זו בכפיפה אחת, בהרמוניה ומתוך יחס של כבוד הדדי.

8.  מדינת ישראל היא מדינת אחווה

  • על פי רוחם של חולמיה ומייסדיה, שואפת ישראל לבנות ולקיים חברה שוחרת צדק. ואולם, מאז הקמתה, התקבעו בישראל מצוקות חברתיות קשות. אנו מאמינים כי קיים צורך חיוני לחדש את רוח האחווה הישראלית על בסיס של שוויון הזדמנויות וצדק חברתי. על ישראל לאחות את השסעים המבתרים אותה וליצור שותפות אמת בין כל אזרחיה. עליה להיות מדינה של ערבות הדדית.
  • אשר על כן, על החברה הישראלית להיות חברה מוסרית הרגישה למאוויהם של פרטים וקהלים בקרבה?. עליה להיות חברה המקנה לכל אזרחיה תחושה של שותפות. כל אדם בישראל זכאי לקבל את ההזדמנות לפתח את היכולות הגלומות בו. הקצאת המשאבים הציבוריים אמורה להעניק לכל פרט את מרב האפשרויות לטפח את כישוריו ולהשביח את חייו ללא קשר למקום מגוריו, מוצאו או מינו. לשם כך, יש להשקיע באופן מוגבר בחינוך ובתשתיות בפריפריה.  על ישראל להיות מקום שטוב וראוי לחיות בו.

9.  מדינת ישראל ודת ישראל

  • בישראל יהודים חילונים, מסורתיים ודתיים. תהליך ההתרחקות והניכור בין קבוצות אלה מסוכן והרסני. אנו, חילונים, מסורתיים ודתיים, מכירים אלה בתרומתם של אלה לקיומו הפיזי והרוחני של העם היהודי. אנו מאמינים שלמסורת היהודית יש מקום חשוב בפרהסיה ובהיבטים הציבוריים של חיי המדינה, אולם אל למדינה לכפות נורמות דתיות בחיי הפרט. את הוויכוח בענייני דת ומדינה יש לנהל בדרך של הידברות, ללא הכפשה והסתה, בכלים חוקיים ודמוקרטיים ומתוך הוקרת הזולת.
  • בני עם אחד אנחנו. עברנו וגורלנו משותפים. למרות חילוקי הדעות והבדלי ההשקפות בינינו, כולנו מחויבים להמשך החיים היהודיים, להמשך קיומו של העם היהודי ולהבטחת עתידה של מדינת ישראל.

10.  אחריות לאומית

בהקימם את מדינת ישראל עשו אבות המדינה מעשה היסטורי נדיר. מעשה זה לא תם; הוא נמצא בעיצומו. המאמץ של שיבת ציון והניסיון לכונן בארץ ישראל ריבונות יהודית-דמוקרטית עומדים במאה ה-21 בפני אתגרים קשים.

אנו, השותפים לאמנה זו, רואים את עצמנו אחראים להמשך המעשה. אנו רואים במדינת ישראל את ביתנו המשותף. בקבלנו אמנה זו אנו מתחייבים לעשות את כל אשר נכון לעשות על מנת להבטיח את קיומו, איתנותו ומוסריותו של הבית הזה.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s