אמנת הקיבוץ הדתי

נוסח הצעת האמנה היהודית חברתית של הקיבוץ הדתי

הצעת עקרונות לאמנה יהודית

א. יסודות

  1. אחדות האומה ושלמותה מהווים עקרונות יסוד לגיבוש מסכת היחסים בין התורה והמדינה, בין "דתיים" ו"חופשיים", על פלגיהם השונים.
  2. מדינת ישראל נוסדה כמדינה יהודית-ציונית וכך עליה להיות גם בעתיד: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל" (מגילת העצמאות).
  3. המשטר הדמוקרטי שעליו מושתתת מדינת ישראל הוא תנאי בסיסי לקיום המדינה ולעתידה. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תשנ"ד, 1994) קובע: "…לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". יסודות הדמוקרטיה נעוצים בתורת ישראל, בהגות ובהלכה היהודית.
  4. גישה סובלנית וסבלנות הדדית חיוניים לקיום התמודדות רצינית ואחראית.

ב. הנחות בסיסיות

  1. ההלכה היהודית מעניקה משמעות לכל מסגרות החיים: הפרטיים, הציבוריים והלאומיים.
  2. שמירה על הצביון היהודי של המדינה מחייב אימוץ מרכיבים מתחומי התרבות והמסורת היהודית, כנורמה המחייבת את היהודים במדינת ישראל.
  3. בכל חקיקה יש ממד כפייתי ידוע. חקיקה שנתקבלה בדרך דמוקרטית מחייבת את הכל, מכוח המשטר הדמוקרטי.
  4. על מנת לשמור על אחדות האומה ושלמותה, חיוני לאמץ נורמות אחידות ומוסכמות במספר מצומצם למדי של נושאים, לפי שני עקרונות:
    4.1.   נורמות אלו יחולו בעיקר על הפרהסיה של מדינת ישראל, כדי לשמור על זהותה היהודית.
    4.2.  נורמות הקשורות לפרט ולצנעת הפרט יצומצמו לאלה המשפיעות בעליל ובאורח קריטי על כלל היהודים בארץ ובחו"ל,   כגון בענייני המעמד האישי.
  5. הידברות של אמת, רב-שיח בין הציבורים ה"דתיים" לציבורים ה"חופשיים" וכיוצא באלה, יש בכוחם למתן את הקיטוב המאיים על כולנו, ולהוביל להסכמה במרב הנושאים השנויים במחלוקת.
  6. מהלך גיבוש האמנה היהודית, ראשיתו חתירה להסכמה לאומית נרחבת באשר למרכיביה, ואחריתו חקיקה והתקנת תקנות ממלכתיות ומוניציפליות. הכרעות פוליטיות יגובשו כמסקנות מהסכמות חברתיות נרחבות, פרי דיון ציבורי פתוח ומקיף.

ג. עקרונות האמנה היהודית

  1. הגדרת המרכיבים הבסיסיים שיאפיינו את מדינת ישראל כמדינה יהודית.
  2. הבחנה בין החיוני וההכרחי לקיום מדינת ישראל כמדינה יהודית, וזו עיקר ה'אמנה', לבין מה שמעבר לכך.
  3. עיגון מרכיבים מוסכמים אלו בחוק יסוד, חסין בפני עירעור וקיעקוע אקראי ומזדמן.
  4. הפסקת "חקיקה דתית" נוספת, פרט לחקיקה שתיעשה בהסכמה לאומית רחבה ועל בסיס ענייני, ללא מאבקי כוח.
  5. פיתוח מסגרות ציבוריות מגוונות לעיון וללימוד. עידוד הקמת במות להתמודדות רעיונית-ערכית עם תפיסות יהודיות ומשמעותן במציאות ימינו.
  6. הנחלת ערכים ואורחות חיים יהודיים בדרך החינוך וההסברה עדיפה על פני חקיקה כפייתית ומאבקי כוח פוליטיים.

ד. כיווני פתרון מוצעים

ד 1. שבת ומועדי ישראל:

  1. קביעת השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה רשמיים ליהודים בישראל. מוסדות המדינה והשלטון יושבתו בימים אלה, להוציא מערכות חיוניות-קיומיות.
  2. הבחנה בין פעילות ייצור חקלאית ותעשייתית ופעילות כלכלית ומסחרית, לבין פעילות תרבות, בידור, ספורט ומסחר לצריכה מיידית.
  3. הבחנה בין פעילות המונית בפרהסיה, לבין פעילות מוצנעת במקום סגור.
  4. הבחנה בין פעילות של גורמים הממומנים מתקציב המדינה, באופן מלא או חלקי, לבין פעילות ממומנת ממקורות אחרים שלא מכספי המדינה.
  5. הענקת סמכויות מוגדרות לרשויות מקומיות, לקביעת כללי התנהגות מוסכמים ביישובים, בשכונות ובאזורי מגורים.
  6. תיעול אירועים המוניים, הכרוכים בחילול שבת ומועד, ליום החופשי שאינו שבת (יקבל עדיפות עם המעבר לחמישה ימי עבודה בשבוע).
  7. שמירה על זכותו המלאה של כל יהודי שומר שבת ומועד לחיות בכבוד על פי דרכו, ולתפקד בכל מערכות המדינה.
  8. יוזמה לקיום פעילות תרבותית-רוחנית הולמת את רוח השבת ומועדי ישראל, שבה ייטלו חלק פעיל "דתיים" ו"חופשיים" על פלגיהם  השונים יחדיו.


ד 2. אישות – מעמד אישי

  1. סדרי נישואין וגירושין יישארו בסמכותה של הרבנות הראשית לישראל ובאחריותה.
  2. יימצא פתרון הולם לפסולי חיתון, מכוח איסורי לאווין, באופן שלא תיפרץ מסגרת המשפחה המסורתית בישראל, ותימנע יצירת בעיות קשות יותר בעתיד.
  3. שינויים במעמד האישי (גיור) ייעשו על פי ההלכה המקובלת מדור לדור.
  4. יש למצוא דרך הולמת לשתף בתהליך ההצטרפות לעם ישראל, את נציגי הקהילות השונות בישראל, על בסיס משותף כאמור לעיל (ד.3.2).
  5. רבגוניות הגישות למימוש חיים יהודיים בימינו, כפי שהיא מתבטאת בקיומם של זרמים וקבוצות שונות בעם, לא תיחסם בידי המדינה באמצעים מינהלתיים. המדינה תוכל להעניק להם סיוע קהילתי, בכפוף לנכונותם לקבל את כל מרכיבי אמנה יהודית זו.


ד 3. צה"ל

  1. קיום כל ההסדרים הנוכחיים, במסגרת פקודות מטכ"ל הנוגעות לעניין.
  2. תיבחן עמדה מוסכמת באשר לגיוס/ שיחרור בני ישיבות, כגון קביעת מכסה שנתית של משוחררים מבין המצטיינים בלומדי התורה. אין להשלים עם השיחרור הכוללני והאוטומטי הנהוג כיום.

ד 4. סמלים לאומיים

תוגדר מערכת הסמלים היהודיים אשר יעניקו צביון יהודי פומבי למדינה, כגון: סמל, דגל, הימנון, לוח שנה, שפה עברית, ירושלים ועוד, וייקבעו כללי השימוש בהם.

ד 5. מועצה יהודית-לאומית

תוקם מועצה יהודית-לאומית, שתופקד על טיפוח האופי היהודי של מדינת ישראל ושל החברה היהודית בה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s