ההצעה ודברי ההסבר

שבת

     ההצעה

  1. ברמת חוק יסוד ייקבע: השבת היא יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל.
  2. משרדי ממשלה, מוסדות חינוך, מפעלי תעשייה, בנקים, שירותים ומוסדות מסחריים יהיו סגורים בשבת. איסור זה יחול על אזורים עירוניים כמו גם על קיבוצים, מושבים, או אם הדרך. מפעלים חיוניים, בתי חולים ושירותים חיוניים יקוימו במתכונת שבת, כנהוג היום.
  3. זכותו של עובד לשבות בשבת. זכותו של עובד שאינו יהודי לשבות ביום המנוחה הדתי שלו. לא יופלה עובד שומר שבת בקבלה למקום עבודה או בקידום בה. בעל עסק עצמאי לא יעסיק עובדים בשבת. מקומות עבודה הפועלים בשבת יעסיקו אנשים בשבתות על בסיס של תורנות, ויאפשרו לשומרי שבת, במידת האפשר, תעסוקה ששכרה גבוה יותר במשך השבוע.
  4. לא ייאסר על מסעדות ובתי בילוי לפעול בשבת, בהקפדה על מסגרות של מיקום ושל רעש מתאימים. על מספר מוגבל של חנויות מכולת קטנות, תחנות דלק ובתי מרקחת לא ייאסר לפעול בשבת. זיכיון לפעולה בשבת יכול שיינתן על בסיס תורנות, ויותנה באגרה מיוחדת. מסעדות, מוזיאונים ומקומות בילוי אחרים הפתוחים בשבת ישבתו יום אחר בשבוע. פרטי ההסדרים ייקבעו ויוגדרו בידי ועדה מוסמכת מטעם הרשות המקומית.
  5. נתיבי תחבורה יישארו פתוחים כל שעות היום וכל ימות השבוע. ביישובים או שכונות שרוב מכריע של תושביהם שומרי שבת, או במקומות אחרים שבהם חשיבות מיוחדת להגבלת תנועה לזמן מסוים, יכול שנתיבי תנועה  ייסגרו למשך השבת או חלקים ממנה, לפי החלטה מוסמכת של הרשות המקומית. רשויות מקומיות וציבוריות רשאיות לנקוט צעדים במטרה לצמצם את היקף תנועת כלי הרכב בשבתות במקומות מסוימים. נתיבי תנועה עורקיים לא ייסגרו מטעמי שמירת שבת.
  6. תתאפשר תחבורה ציבורית בשבת בצורה מופחתת ומוגבלת, על מנת לאפשר תנועה לנזקקים לה, ולשמור ככל שניתן על צביונה של השבת בפרהסיה ועל הגבלת הצורך לעבוד בה. תישקל הפעלת התחבורה הציבורית בשבת בידי זכיינים מיוחדים ובאמצעות כלי רכב קטנים (כגון מיניבוסים).
  7. מוסדות מסחריים שרצונם בכך יוכלו לפעול במוצאי -שבת, ולהאריך שעות פעילותם במשך השבוע.
  8. יינקטו צעדים על מנת להקל על בילוי בשבת כגון ביקור במוזיאונים, גני חיות או גנים לאומיים, או השתתפות באירועים, בצורה שאין בה חילול שבת (כגון אפשרויות לרכישת כרטיסים מוקדמת).
  9. תיבדקנה דרכים להעברת אירועים ספורטיביים ואחרים, שנהוג לקיימם בימי שבת, ליום חול.
  10. ייעשה מאמץ מקיף להעביר את המשק כולו לשבוע עבודה בן חמישה ימים, כך שתתאפשר פעילות חברתית, משפחתית, ספורטיבית ותרבותית משותפת גם מעבר ליום השבת על אופיו המיוחד. עובד הנדרש לעבוד בשבת לא יידרש לעבוד גם ביום המנוחה הכללי האחר.
  11. שמירת שבת בצה"ל  תידון במסגרת דיון כללי במסגרת הצבאית.
  12. ההסדרים לגבי שבת לא יחולו על מועצות מקומיות שרוב תושביהן אינם יהודים.
  13. נציגים ישראליים רשמיים בחו"ל לא יקיימו פעילות דיפלומטית רשמית בשבת ובמועדי ישראל, ולא יחללו שבת בפרהסיה אגב פעילותם הרשמית.
  14. פרטי ההסדרים, קביעתם של מוסדות חיוניים ומתכונת שבת, זיהויים של עורקי תחבורה ראשיים, הסדרי תחבורה ציבורית ומגבלות מקום ורעש לפעילות בשבת ייקבעו על-ידי ועדות מיוחדות. להסדרים ברמה הארצית, תורכב הוועדה בידי ראש הממשלה. להסדרים מקומיים תיקבע הוועדה על-ידי ראש המועצה המקומית ושר הפנים, בהתייעצות עם נציגי כל הסיעות ברשות. הסדרים לעניין יום סגירה חלופי לשבת ושעות פתיחה מוגברות ייקבעו בתקנות או בחקיקת משנה עירונית.
  15. הסדרים אלו ייאכפו בצורה קפדנית ושיטתית על מנת לשמור אפקטיבית על דמות הפרהסיה בשבת.
  16. בהצעה זו איננו עוסקים בפירוט בכל הסדרי השבת הקיימים. אנחנו ממליצים כי הסדרים אלה ייבדקו מחדש לאור העקרונות של הצעותינו.

עיקרי דברי ההסבר של רות גביזון

הסכמתי, כחופשייה, להגבלות מסוימות בשבת, אינה נובעת מכפייה דתית. הטעם שלי להסכים  -בהיותי אישה יהודייה חופשייה החיה במדינה שרוצה לשמור את תרבותה הציבורית יהודית-עברית – הוא רצוני העצמאי בביטוי בולט ומשמעותי של ייחוד השבת בפרהסיה הישראלית. אני מקבלת לכן, שיש פה הגבלת חירות מטעמים תרבותיים. עליי להודות כי ההצעה בעניין זה היא פטרנליסטית. לטעמי, להסדר יש יתרונות רבים מבחינת הציבור החופשי. מעבר להישג המרכזי  -משא ומתן ויצירת מסגרת הסכמה מחוץ לבתי המשפט  – יש חמישה הישגים מרכזיים לציבור החופשי:
הראשון
– ההבהרה כי המחלוקות בין שומרי מצוות וחילוניים בענייני שמירת שבת בישראל אינן הלכתיות, אלא תרבותיות.
השני – ההסכמה המפורשת כי הסדרי השבת אינם מיועדים לכפות שמירת שבת.
השלישי – ההסכמה לעיקרון שגם מי שאין לו רכב פרטי זכאי לחופש תנועה בשבת (סעיף 6).
הרביעי – ההכרה המפורשת שפעילות של מסעדות ומוסדות בילוי בשבת אינה דבר חריג, אלא מתבקשת נוכח אופייה של השבת (סעיף 4).
החמישי – העברת החלטות על דמות השבת ביישוב או בשכונה לתושבים ונציגיהם, כך שלא יהיו קרדום לחפור בו בידי פוליטיקאים (סעיף14).
נכון, האדם החילוני ייאלץ אמנם לארגן קצת אחרת את קניותיו, ולא לערוך קניות בשבת (מעבר למעט מרכולים שיהיו פתוחים) ,אבל לטעמי הפסדו של טורח זה קטן בהרבה משכרו.
האומנם יש בהסדר המוצע פגיעה בחירויות יסוד? אני דוחה את הטענה שהגבלת עיסוק בשבת, העולה מהצעתנו, מנוגדת לחוקי היסוד כי היא פוגעת בחופש העיסוק, בח?ירות הפעולה ובחופש הקניין. זכויות חוקתיות חשובות אלו אין פירושן חופש לקיים פעילות עסקית שבעה ימים בשבוע או 24 שעות ביממה. הגבלה מטעמים של אכיפת יום מנוחה כללי נעשית למטרה ראויה. להערכתי, ההגבלות המוזכרות בהצעה אינן במידה העולה על הנדרש. ייתכן כי יהיו כאלה שלא יסכימו לרכיב כזה או אחר של ההגבלות, אך טיעון חוקתי גורף אין כאן.
האם נכון לקיים יום מנוחה כללי אחר? קיימת טענה שבחברה רב –תרבותית יש לבחור יום מנוחה 'ניטרלי' מבחינת הדת, כדי לסייע בגיבוש האומה האזרחית. ייתכן שמבחינה עקרונית זהו אכן פתרון נכון לחברות רב-תרבותיות חזקות, אלא שזה אינו פתרון הנראה הולם למדינה היחידה בעולם שיש בה רוב יהודי ואשר הוקמה כדי לאפשר ליהודים לחיות בחברה היחידה בעולם שבה יש תרבות ציבורית יהודית -עברית.
ולסיום, לטעמי יש בהצעה יתרון גם מבחינת שומרי המצוות: הם אינם נדרשים לאשר או להכשיר פעילותם של אחרים בשבת, אלא רק לקבל כי מסגרת החוקים המשותפת אינה מיועדת לאכוף את מצוות הדת על מי שאינו חפץ לשמרן.
עיקרי דברי ההסבר של יעקב מדן

חשיבות השבת בעיני הציבור הדתי ברורה. בעיני הציבור החילוני, עשויים להיות לשבת לפחות שלושה ערכים:
הראשון – מנוחה מהמרוץ היום –יומי של החיים, אחר הכסף והפרנסה;
השני – ביטוי מרכזי לזהות היהודית בכלל, לאו דווקא זהות דתית. גם אחד העם, הוגה דעות ציוני חילוני מובהק, ראה בשמירת השבת ערך לאומי וטבע את האמרה: "יותר מששמרו ישראל על השבת שמרה השבת על ישראל ";
השלישי – ויתור הדדי בתחום השבת, שהיה מאז ומעולם סלע מחלוקת בין הדתיים והחילוניים, עשוי להיות דווקא פתח לאיחוי מחודש של החברה הישראלית.

בהיותי שומר מצוות, מוסכם עליי שערכי קיומה של השבת במישור הציבורי אינם יכולים לבטל, לפחות מבחינה מעשית, את הערך של כיבוד חופש הפרט לנהוג על-פי דרכו ואמונתו בשבת, או בכל תחום אחר השנוי במחלוקת (סעיף 4). עם זאת, אינטרסים כלכליים של גופים מסחריים יידחו מפני השבת  -ומפעלים ומוסדות מסחריים יהיו סגורים בשבת (סעיף 2).
על מנת למנוע הפליית שומרי מצוות שכירים או עצמאיים, ביחס לחופשיים, קבענו כי כעיקרון לא יועסקו עובדים בשבת – ובמקומות עבודה הפועלים בשבת, כגון מקומות בילוי, המפורטים בסעיף 4, תיעשה ההעסקה בשבת על בסיס תורנות (סעיף 3).

כאשר ניסחנו את ההצעה בעניין השבת עמדו לנגד עיניי שלושה עקרונות:
העיקרון הראשון – נטיעת האמונה בלב הציבור שיש פתרון שאינו דורסני וכוחני, למלחמת העד בין שומרי מצוות לחופשיים בישראל. אני מרחיב בכך גם בפרק העקרונות.
העיקרון השני – להימנע ככל האפשר מאיסור של נתינת מכשול לפני אחרים. משמע: אין באמנה כל היתר או כל הבעת סלחנות כלפי חילול שבת. כל שהאמנה עושה הוא צמצום ההתערבות של המדינה בהגבלות על השבת. לכן, לעניות דעתי, הצעתנו אינה מעוררת בעיה הלכתית מובהקת.
העיקרון השלישי – לבחון את פגיעת הצעתנו בצביון השבת, לא רק על רקע דמותה האידיאלית של השבת, אלא על רקע המציאות הקיימת. ואכן, המציאות נמדדת בשני מישורים: המצב ברחוב משקף את ההווה –  וכבר כיום יש חילול שבת בהיקפים רחבים; המצב בבתי-המשפט משקף את העתיד לבוא  -ופסיקות בתי-המשפט מבשרות מגמה של התרחבות חילול השבת.

אני מודע לחששות מפני העתיד לבוא, אם תאומץ ההצעה בעניין השבת (המחיר הכבד, במונחי שמירת שבת). שקלתי אותם היטב, ומנגד בחנתי את החשש מפני עתיד שבו אין אנו עושים דבר כדי להגיע להסכם עם החילונים ונותנים לדברים להתגלגל מעצמם. החששות כבדים בשני המצבים. אני סבור שהחששות בהשארת המצב כבדים ומוחשיים יותר.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s