הצעת החוק שגובשה במסגרת 'חוקה בהסכמה'

הצעת חוק השבת (ומועדי ישראל)

 דברי הסבר כלליים

הצעת החוק בעניין השבת (ומועדי ישראל) (להלן בקצרה: הצעת חוק השבת) מבחינה בין פעילות מותרת (פעילות בילוי, תרבות ובידור ותחבורה ציבורית במתכונת מיוחדת ומופחתת) לבין פעילות אסורה (פעילות מוסדות ממלכתיים ופעילות תעשייה ומסחר, מלבד פעילות חיונית).

ההצעה נכתבה ברוח ההסדר המקיף והמפורט שגובש באחרונה באמנת גביזון-מדן, הסדר דומה בנקודות רבות למספר הצעות אחרות שהועלו בעשור האחרון בתחום השבת, כגון הצעות ועדת צמרת, גביזון-בן-נון, מימד-ביילין-לובוצקי, ח"כ לנגנטל, הקיבוץ הדתי, תק"ם והקיבוץ הארצי. ייחודה של ההצעה בהקמה של ועדה ארצית לענייני שבת ובמינוי ממונה על אכיפת החוק.

מטרת ההצעה לתת ביטוי בולט ומשמעותי לייחוד השבת בפרהסיה הישראלית. לייחודה של השבת בישראל יש רקע דתי, אך הצעת החוק נשענת על שלושה אדנים נוספים: תרבותי, סוציאלי-כלכלי, היסטורי-לאומי.

ברמה התרבותית: הניסיון הישראלי והגלובלי מלמד שבמקרים רבים תרבות הצריכה מביסה לא אחת חלופות אחרות לניצול זמן פנוי.  כוונת ההצעה לאפשר קיומו של יום שבועי שיוקדש לתרבות, פנאי ובידור. לפיכך היא מבקשת למנוע את התרחבותה של הפעילות המסחרית-צרכנית מימי החולין אל יום השבת. הפעילות המסחרית המתנהלת כיום בשבת חדשה יחסית, והפסקתה איננה משנה נוהג ישראלי מושרש.

ברמה הסוציאלית-כלכלית: הפעילות המסחרית המתקיימת כיום בשבת פוגעת בשכבות מוחלשות: בעלי עסקים קטנים אינם יכולים להתחרות בגופים מסחריים גדולים המקיימים פעילות בשבת; עובדים (חילונים ודתיים) נאלצים לעבוד בשבת, אחרת יבולע להם במקום עבודתם. שיקולים מסוג זה הובאו בחשבון גם במדינות מערביות נוספות.

ברמה ההיסטורית-לאומית:  לשבת ייחודיות בפרהסיה היהודית, הן אצל דתיים הן אצל חילונים, זה שנים רבות. ידועים דבריו של אחד העם, הוגה דעות ציוני-חילוני מובהק: "יותר מששמרו ישראל על השבת, שמרה השבת על ישראל". הצעת חוק זו נועדה לשמר במדינה היהודית רכיב בסיסי של הזיכרון ההיסטורי והלאומי היהודי.

נוסח ההצעה
הצעת חוק השבת (ומועדי ישראל)  

  1. השבת − יום מנוחה
    השבת היא יום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל.
  2. הזכות לשבות בשבת
    א. אין לפגוע בזכותו של עובד יהודי לשבות בשבת ובזכותו של עובד שאינו יהודי לשבות ביום המנוחה הדתי שלו או ביום השבת, אלא על פי האמור  בחוק זה.
    ב. אין להפלות אדם שבחר שלא לעבוד בשבת או ביום המנוחה הדתי שלו בשום עניין, לרבות העניינים המנויים בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
    ג. ככל שתתקיים העסקה בשבת, היא תיעשה על בסיס תורנות שבת. במקומות עבודה שיש בהם העסקה גם במסגרת שעות נוספות, תינתן לשומרי השבת העדפה באפשרות לעבוד שעות נוספות במהלך השבוע.
  3. פעילות אסורה בשבת
    א.  ביום השבת לא תתאפשר פעילות תעשייה ומסחר.
    ב.  ביום השבת לא תתאפשר פעילות של מוסדות ממלכתיים.
    ג.  סעיפים קטנים א' ו-ב' לא יחולו במקרים בהם ניתן היתר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית מכוח סעיף 12 בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. מקרים שיידונו על פי הסעיף האמור לאחר כניסתו של חוק זה לתוקף, יידונו בהתאם לעקרונות חוק זה.
    ד.  על אף האמור בסעיפים קטנים א' ו-ב', תוכל ועדה שתפעל כמפורט בסעיף 6 לתת היתר מיוחד לפעילות מסחר שתתקיים בתורנות שבת ולהתנות את ההיתר באגרה.
  4. פעילות מותרת בשבת
    א.  אין לפגוע בזכות לקיים ביום השבת פעילות בילוי, תרבות ובידור, ובלבד שזו תיעשה בהקפדה על הגבלות מקום ורעש.
    ב.  לא תתאפשר פעילות כאמור בשכונות שרוב משמעותי של תושביהן מתנגד לה.
    ג.  גופים שיפעלו בשבת ישבתו ביום אחר בשבוע, לפי בחירתם.
  5. חופש התנועה בשבת
    א.  אין לפגוע בחופש התנועה בשבת.
    ב.  תחבורה ציבורית תופעל בשבת במתכונת מיוחדת ומופחתת, תוך שמירה מרבית  על צביון השבת והגבלת הצורך לעבוד בה.
    ג.  על אף האמור, אפשר שנתיבי תנועה מקומיים ייסגרו למשך השבת או לשעות מסוימות בשבת בשכונות שרוב משמעותי ביותר של תושביהן מעוניין בכך. לא יהיה בכך כדי לגרוע מחופש התנועה של תושבי שכונות אלו.
  6. ועדה לענייני שבת
    א.  מוקמת בזה ועדה לענייני שבת.
    ב.  הוועדה תפרש את פרטי ההסדרים המצוינים בסעיפים 3 (ד), 4 ו- 5 ותכריע בסכסוכים העולים מהם.
    ג.  בוועדה יכהנו חמישה חברים, לפי בחירה פה אחד של ועדה ממ?נ??ה:  נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת ושופט עליון בדימוס (שייבחר על ידי הנשיא ויו"ר הכנסת). שניים מחברי הוועדה לענייני שבת יהיו בעלי עמדות המשקפות את העדפות ציבור שומרי השבת כהלכתה ושניים יהיו בעלי עמדות המשקפות את העדפות שאר הציבור. החבר החמישי ישמש יושב ראש הוועדה.
    ד.  תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה ארבע שנים מיום מינויו, ואולם מהממונים להרכב הראשון יכהנו שניים במשך שנתיים ושניים במשך ארבע שנים. שני החברים המוחלפים יהיו בעלי עמדות המשקפות העדפות שונות זו מזו.
    ה.  תקופת כהונתו של יושב ראש הוועדה תהיה חמש שנים. משתמה תקופת כהונה זו אפשר לבחור בו לתקופות כהונה נוספות. בחירה חוזרת של יושב ראש הועדה, או בחירת יושב ראש אחר, תיעשה פה אחד על-ידי ארבעת החברים הנותרים בוועדה. לא הגיעו ארבעת החברים להסכמה, הוועדה הממנה היא שתבחר את היושב ראש.
  7. ביצוע החוק ואכיפתו
    א.  הסמכות להתקין תקנות לביצועו של חוק זה בעניינים שאינם בסמכות הוועדה לענייני השבת ולאכיפתו של החוק מסורה לראש הממשלה.
    ב.  ראש הממשלה ימנה ממונה על אכיפת חוק השבת.
    ג.  הממונה יהיה אחראי לאכיפת החוק ויפרסם דוח שנתי על פעולתו. בדוח יפורטו בין היתר זהות מפ?רי החוק, היקף העב?רות על החוק, העונשים שהוטלו על מפ?רי החוק ושיעור ריצויים בפועל. הדוח יהיה פתוח לעיון הציבור ויועבר לעיון מבקר המדינה.
    ד.  העובר על הוראות חוק זה דינו קנס. כפל קנס יוטל בשל עברה חוזרת.
    ה.  על פעילות תעשייה ומסחר שנעשתה בניגוד לאמור בסעיף 3 יוטל עיצום כספי בשיעור שומת הרווחים שהושגו בפעילות האסורה בשבת. חזרה ונשנתה  הפעילות  האסורה, יוטל עיצום כספי בשיעור כפול.
    ו.   (1) תובענה בשל הפרת הוראת סעיף 2 לחוק זה יכול שתוגש בידי אדם שזכותו לשבות בשבת הופרה.
    (2) בתובענה של אדם בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא על המעביד חובת ההוכחה שפעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2.
    (3) לא יפגע מעביד בעובד מחמת תלונתו או תביעתו בעניין חוק זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי חוק זה.
    ז.  עבר ח?ב?ר בני אדם עברה לפי חוק זה, רואים  גם בכל אורגן ונושא משרה אחראי לה, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא שעבר את העברה, אם לא הוכיח שהעברה נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה.
    ח.  חוק זה אינו בא למעט, אלא להוסיף על כל אמצעי ענישה אחר הקיים כיום.
  8. מועדי ישראל
    כל האמור בחוק זה יחול גם על מועדי ישראל, כהגדרתם בסעיף 18א בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948. הסדרים נוספים לצורך שמירתם של מועדי ישראל ייקבעו בחוק.
  9. הגדרות
    בחוק זה:
    שבת: הזמן משעת כניסת השבת, בעת שקיעת החמה ביום שישי, ועד צאתה, בצאת הכוכבים ביום השבת, והכול על פי לוח הזמנים שתפרסם הרבנות הראשית לישראל.
    פעילות בילוי, תרבות ובידור: פעילות מסעדות, בתי בילוי, תיאטראות, בתי קולנוע, מוזאונים וכיוצא באלה.
    מוסדות ממלכתיים: משרדי ממשלה, צה"ל וכוחות הביטחון, משרדי רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, נציגויות ישראל בחו"ל וכיוצא באלה.
    פעילות תעשייה ומסחר: פעילות של ייצור, סחר ומתן שירותים, ובכלל זה פעילותם של מפעלי תעשייה, בנקים, חנויות, רשתות הפצה, קניונים וכיוצא באלה (תהא דרך התארגנותם המשפטית אשר תהא, ויהא מקומם הגאוגרפי אשר יהא).
    היתר מיוחד לפעילות מסחר: היתר שיינתן למספר מצומצם ומוגבל של תחנות דלק, בתי מרקחת וחנויות מכולת קטנות.
    תורנות שבת: חלוקת העבודה בשבתות (או ביום המנוחה הדתי של לא-יהודים) בין העובדים או בין הגופים הפועלים בשבת. חלוקת העבודה צריכה להיות שוויונית.
  10. סייג לתחולה
    הוראות סעיפים 3 ו-5(ב) בחוק זה לא יחולו בשבתות ביישוב שרוב משמעותי של תושביו אינם יהודים, אך יחולו בשינויים המחויבים ביום המנוחה הדתי של רוב התושבים.
  11. שמירת זכויות
    חוק זה אינו בא למעט, אלא להוסיף על זכות הנתונה לעובד על פי כל חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.

דברי הסבר לסעיפי החוק

סעיף 1 הוא סעיף הצהרתי-עקרוני הנועד להדגיש את ייחודה של השבת כיום מנוחה ממלכתי.

סעיף 2 קובע את זכות העובד לשבות ביום המנוחה שלו, מבלי שיופלה בשל כך לרעה.

סעיפים 3−4 הם לב הצעת החוק. הם קובעים את ההבחנה בין פעילות מותרת בשבת (בילוי, תרבות ובידור) לפעילות אסורה בשבת (פעילות ממלכתית ופעילות מסחרית, מלבד חריגים אחדים; אשר יופעלו במתכונת מצומצמת).
ההבחנה אינה נעשית מטעמים דתיים, אלא מטעמים תרבותיים, סוציאליים-כלכליים  והיסטוריים- לאומיים.
ההצעה מאפשרת הפעלת מוסדות חיוניים בשבת במתכונת מופחתת.
מעבר לאמור מפורשות בחוק, מומלץ לנקוט צעדים כדי להקל על אנשים לבלות בשבת בלי לחללה, למשל על-ידי רכישת כרטיסים מוקדמת.
כמקובל גם עתה, מומלץ להעביר במידת האפשר אירועים ספורטיביים (או אחרים) המתקיימים בשבת למוצאי-שבת או לימי חול.
מוסדות יוכלו לקיים פעילות מסחרית במוצאי-שבת, אם ירצו בכך

סעיף 5 עוסק בחופש התנועה בשבת ומשמר את ההבחנה המקובלת בין נתיבי תנועה − ראו דין וחשבון של ועדת צמרת (הוועדה הציבורית לגיבוש המלצות בדבר מדיניות כוללת בענייני תחבורה בשבת ברחוב בר-אילן, בירושלים כולה ומחוצה לה, תשנ"ז) וכן − בג"ץ 5016/96 ליאור חורב ו-4 אח' נ' שר התחבורה ו-23 אח',. פ"ד נא(4) 1).
הסעיף מציע שינוי חשוב לעומת המצב הקיים ומאפשר תחבורה ציבורית במתכונת מיוחדת ומופחתת. הסעיף יאפשר חופש תנועה בשבת גם לאוכלוסיות חלשות.

סעיף 6 מבטא את הרצון להביא ליישום החוק בדרך של הסכמה רחבה. לשם כך מוקמת ועדה לענייני שבת שהרכבה ישקף את הבדלי העמדות באוכלוסייה בהיבט הרלוונטי.

סעיף 7 עוסק באכיפת החוק. ניסיון העבר מלמד כי קיימים לחצים מסחריים ואחרים להפרת ההסדרים בעניין יום המנוחה. אכיפת ההסדרים הקיימים לא הייתה מספקת. לפיכך הצעת החוק קובעת הסדרי אכיפה משמעותיים, במטרה להבטיח את מימוש הצעת החוק. סמכות התקינה מופקדת בידי ראש הממשלה כדי להבטיח את הראייה הממלכתית בתחום רגיש זה.

סעיף 8 מרחיב את תחולת החוק למועדי ישראל המנויים בפקודת סדרי השלטון והמשפט, וכוונתו לשמר בכך את המצב המקובל כיום. המועדים הם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וכן חג השבועות. מובן כי אין כוונה לפגוע בצביון המיוחד של יום הכיפורים, צביון שונה מצביונם של יתר המועדים המנויים בסעיף זה.

סעיף 9 מדבר בעד עצמו.
הגדרת השבת נועדה למנוע את הטענה שהשבת מתחילה ומסתיימת בחצות ("יממה אזרחית"). בחקיקה הקיימת אין הגדרה לשבת, וחוסר זה אפשר העלאת טענה מסוג זה. בית המשפט דחה את הטענה (ע"פ 1004/00 אלוניאל בע"מ ואח' נגד מדינת ישראל, תק-אר 2003(1) 103).
ההגדרה מתייחסת לגופים שהתאגדו בכל דרך כדי  להבטיח את תחולתו הרחבה של החוק, בכך נדחית הכרעת  בית המשפט, בעניינה של אגודה שיתופית, בפרשת תב"ע (י-ם) פ/1048/98 מדינת ישראל נ' קיבוץ צרעה, אגודה שיתופית (לא פורסם). להרחבה ראו מ' גולדברג, דיני עבודה (פרק 15, עמוד 17, מהדורת אוקטובר 2003).

סעיף 10 קובע את אי-תחולת החוק על יישובים שרוב משמעותי של תושביהם אינם יהודים.

סעיף 11 מסביר את עצמו. הוא הולך בעקבות סעיף 35 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.

בשולי דברי ההסבר יצוין כי הצעת החוק אינה מפרטת הסדרים משלימים נוספים שאינם ב"גרעין ההצעה", אך אפשר שיאומצו גם הם. כך למשל, אם יעבור המשק כולו לשבוע עבודה בן חמישה ימים, תתאפשר פעילות חברתית ותרבותית גם ביום מנוחה שאיננו יום השבת, ויהיה בכך כדי להקל על שמירת האופי המיוחד של השבת.

* הצעת החוק גובשה במסגרת העבודה על "חוקה בהסכמה" במכון הישראלי לדמוקרטיה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s