כשרות

ההצעה

  1. מדינת ישראל תדאג לשקיפות מרבית ומלאה בנושא כשרות של העוסקים במוצרי מזון והכנתו. הונאה בכשרות תוגדר כעבירה חמורה. ייעשה מאמץ מיוחד להגברת האכיפה היעילה של האיסור.
  2. מטבחים ציבוריים בישראל המשרתים גם את המגזר היהודי (כגון בצה"ל, בבתי ספר, במשרדי ממשלה ובבתי חולים) יהיו כשרים.
  3. תוקם רשות ארצית לרישוי בענייני כשרות. חבריה ימונו על-פי שיקולים מקצועיים-ניהוליים, באישור הרבנות הראשית ובפיקוח נציב שירות המדינה. מקורות מימונה יהיו עצמאיים – אגרות שתשולמנה על-ידי יצרני המזון ומשווקיו. האגרות תהיינה תחת פיקוח. "כשרות" בפעולת הרשות הארצית תגדיר מזון ומרכיביו המותרים באכילה על-פי ההלכה היהודית הנגזרת מן ה"שולחן ערוך".
  4. לא תינתן למפעל או למוסד תעודת כשרות שלא על-ידי הרשות או על-ידי גוף שהוסמך לכך על ידה. משגיחי הכשרות ומפקחי הכשרות יועסקו על-ידי הרשות או על-ידי הגופים שיאושרו על ידה.
  5. הרשות תהיה מוסמכת לפרט רמות שונות של כשרות, ולהנפיק אישורים ותעודות כשרות בהתאם.
  6. הרשות תאשר לגופים אחרים להוציא תעודות כשרות על-פי מנהגיהם. אישור כזה יינתן למי שיפרט בכתב את רשימת דרישותיו לכשרות, יציג מערך פיקוח עליהן, וינפיק תווי כשרות או תעודות המזהות במפורש ובבירור את זהות הגוף מעניק ההכשר. על מנת למנוע הטעיה, תעודות הכשרות תעוצבנה כך שיקל להבחין ביניהן. בין הגופים שיוסמכו להוציא תעודות כשרות משלהם יהיו גופים רפורמים וקונסרבטיבים. הרשות תעמיד לגופים האחרים שיאושרו תקציב למימון פעולותיהם מתוך תקציבה היא.
  7. על רשות הכשרות ייאסר לערב שיקולים זרים במתן ההכשר או בהשגחה על כל גוף המספק מזון ללקוחותיו. כגון: למנוע אישור כשרות בשל קיום טקס נישואין רפורמי באותו אולם וכד'. חילול שבת במטבח באולם חתונות עשוי להיות עילה אמיתית להימנעות ממתן הכשר.
  8. נציגיה הרשמיים של מדינת ישראל יהיו חייבים להימנע מאכילת אוכל שבעליל אינו כשר בסעודות רשמיות בתפקיד.
  9. אין אנו רואים צורך לשנות את הסדרי יבוא בשר הטריפות הקיים.

עיקרי דברי ההסבר של רות גביזון
אין מחלוקת שצריכים להיות הסדרים שיאפשרו לאדם שומר כשרות לעשות זאת. מבחינתי, השאלה היחידה היא מדוע כשרות צריכה להיות עניין ציבורי של המדינה. יש לכך, לטעמי, שלוש תשובות.
ראשית, במצבי פעילות משותפת, הפרדה עלולה לגרום לבזבוז ולמידור בין חלקי האוכלוסייה. קיים צורך במערכת מזון אחת, וזו חייבת להיות כשרה. ריבוי הזרמים ביהדות מחייב כי מערכת המזון תהיה כזו שאינה מדירה את האורתודוקסים (סעיפים 1-3).
שנית, גם בחו"ל ישנם הקשרים שהכשרות חשובה בהם. כשם שהנציגויות של ישראל בעולם אינן פועלות בשבת, כך ראוי כי ישמרו על הכשרות (סעיף 8).
שלישית, הונאה בכשרות היא מרמה. אם כוחו של המשפט מופעל נגד הונאה בפרסום, אין סיבה שלא להפעילו נגד הונאה בכשרות (סעיף 1). גם כאן, הצעתנו מתירה במפורש אפשרות להסדרי כשרות שונים המשקפים עמדות של זרמים שונים ביהדות, והמטרה המרכזית היא שקיפות ומניעת הטעיה.

עיקרי דברי ההסבר של יעקב מדן
הצעתנו מדגישה (סעיפים 1, 3 ו-4) את חשיבות השקיפות המלאה בענייני כשרות, קובעת כי ההונאה בכשרות היא עב?רה חמורה וממליצה לקיים מאמץ מיוחד לאכיפה יעילה בתחום הכשרות.
בהתחשב ב'חופש הצלחת' של כל אדם, החופש לאכול ככל העולה על דעתו, חשוב לדעתי להימנע מלאסור יבוא מצומצם של בשר טרפות, ובכלל זה בשר חזיר. לטעמי, היה מקום לאסור גידול חזירים בארץ-ישראל, וזאת, מתוך שיקולים לאומיים, לאו דווקא דתיים. לא הגענו בנקודה זו להסכמה -והנקודה תישאר פתוחה לדיון ציבורי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s