נישואין והתרת נישואין

רקע

המונופולין הדתי הקיים בענייני המעמד האישי גורם למספר פגיעות בזכויות יסוד.

פגיעה ראשונה: הפגיעה החמורה ביותר היא כי שיטת המשפט הישראלית איננה מאפשרת להינשא כחוק למי שאינו משתייך לאחת העדות הדתיות המוכרות בישראל, ואינו יכול להינשא על-פי חוקיה.

פגיעה שנייה: אף אם היו דיני הנישואין הדתיים מושלמים ומעניקים חירות מלאה ושוויון מלא לכול, עדיין היה עצם המונופולין הדתי על נישואין ועל התרתם פוגע בזכויות יסוד. חוק מדינה הכופה על אדם, אף אם אינו רוצה בכך, לקיים טקס דתי, הוא חוק הפוגע בחופש מדת (פעילות דתית בניגוד לאמונה) ובחופש הדת (אם אותו אדם מעוניין להינשא בדרך המתחייבת מאמונה השונה מזו הנכפית עליו) .

פגיעה שלישית: לשומרי מצוות אין אופציה ממשית לחיות יחדיו בלא קשר נישואין דתי. אין להם אפשרות לבחור בחיים של זוגיות, בלי לקבל את אישור המדינה.

פגיעה רביעית: בהלכת בבלי חייב בית המשפט העליון את דייני בתי הדין הרבניים להחיל גם עקרונות יסוד מסוימים של המשפט האזרחי. ולכן כאשר קיימת סתירה בין ההלכה הדתית לבין העקרונות האזרחיים עלולה להיגרם פגיעה בחופש הדת של הדיינים ואלה הבוחרים להתדיין בפניהם על פי דין תורה.* * *המונופולין הדתי מביא לכך שכרבע מיליון ישראלים, רובם עולים ממדינות חבר העמים, אינם יכולים להינשא בישראל, כי אינם נחשבים יהודיים.
תוצאה נוספת היא ניכור גובר והולך כלפיי הרבנות: בשלושים השנים האחרונות לא השתנה כמעט מספר הזוגות הנישאים ברבנות, אף על פי שמספר הזוגות הנישאים עלה, במקביל לגידול הניכר באוכלוסייה.

הצעת גביזון-מדן בתחום המעמד האישי היא הצעה מהפכנית, המנסה להתמודד עם הקשיים במצב הקיים, תוך ביטול המונופולין הדתי. ניתן לומר כי ההצעה מבוססת על העיקרון שבתחום הנישואין ילך הצד ה"דתי" לקראת רעהו עד קצה גבול יכולתו, ובתחום הגירושין, ילך הצד ה"חילוני" לקראת רעהו באותה מידה.

* * *

נראה כי אף מבחינה ציבורית, הבשילה העת לדיון ציבורי רציני במטרה להוביל לשינוי המצב הקיים. בנוסף לביקורת העקבית הנשמעת שנים ארוכות מצד הציבור החילוני, הולכת ומתחזקת לאחרונה גם הביקורת כנגד ההסדר הנוכחי, בקרב הציבור הדתי.

דוגמה בולטת לכך היא התבטאות ציבורית של הרב הראשי לשעבר, אליהו בקשי-דורון:
"חוק הנישואין והגירושין הוא חוק ארכאי שאיבד מתוקפו וגורם רק נזק. ממילא היום כל אחד מתחתן לפי ראות עיניו, ואלה שלא יכולים להינשא בארץ או שמעדיפים שלא לעשות זאת דרך הרבנות יכולים להינשא בקפריסין או בדרכים אחרות. החוק הזה היה חשוב בשעתו, כאשר רצו לשמור על צביונה היהודי של המדינה. אבל כיום, כאשר חיים פה מאות אלפי לא יהודים שלא יכולים להינשא, וישנם גם חילוניים שמבקשים להינשא בצורה אחרת, הרי שהוא מעורר שנאה" (הדברים נאמרו במסגרת כינוס של רבני "צהר", וצוטטו ב"ידיעות אחרונות", מיום 3 ביוני 2004).

ההצעה ודברי ההסבר

הבהרה לגבי תיקון סעיף 5 וסעיף 12 בפרק המעמד האישי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s